לונטאר סחר ושרותים בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

החלטה

בפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת.

סמכותו של בית משפט לחייב תובע, המאוגד כחברה בע"מ, להפקיד ערובה להוצאות קבועה בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

על פי האמור בסעיף זה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת נתבע, להורות לתובע, המאוגד כאמור, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע, אלא אם כן, התקיים אחד משני תנאים: האחד, שבית המשפט סבר שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. השני, שהחברה הוכיחה, שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, פורסם בנבו).

על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע, שהוא תאגיד, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות נתבע לשקול, בשלב הראשון, את מצבה הכלכלי של החברה.

על החברה להוכיח, כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

בשלב השני בוחן בית המשפט, האם נסיבות העניין מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה אם לאו. חיוב החברה להפקיד ערובה להוצאות במקרה בו לא הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע הוא הכלל בעוד שהפטור הוא החריג (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ; רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פורסמו בנבו).

הנתבעת/המבקשת הגישה בקשה מפורטת ובה שלל נימוקים, שיש בהם כדי להצדיק את חיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאותיה: סיכויי התביעה קלושים עד אפסיים, שכן מדובר בתביעה שטרית כאשר השיק המקורי מצוי בידי המבקשת; המשיבה אינה מצויה כלל בכתובתה הרשומה; למשיבה חובות רבים שאינם משולמים; המשיבה אינה פעילה ואינה בעלת תוכן ממשי; למשיבה אין חשבון בנק; למשיבה אין כלל רו"ח. והחמור מכל- המשיבה חויבה בתשלום הוצאות בתיק זה, ביום 17.2.11, וההוצאות טרם שולמו עד ליום זה.

התובעת הגישה תשובה קצרה ולקונית ובה נטענה טענה אחת ויחידה, שהסתיים שלב קדם המשפט ואין להידרש לבקשה ללא טעמים מיוחדים. בתשובה לא נטענה טענה מהותית כלשהי ולא נתמכה בתצהיר. למעשה, יש בתשובה משום הודאה בטענות המבקשת לגבי מצבה הכלכלי של התובעת.

איני מקבל את טענתו היחידה של ב"כ התובעת. שלב קדם המשפט עדיין לא הסתיים. בית המשפט לא קבע באופן פורמאלי, שתם שלב קדם המשפט. מעבר לכך שעדיין לא הסתיימו הליכי גילוי ועיון במסמכים. זאת ועוד, התובעת חוייבה בתשלום הוצאות לנתבעים 2 – 5 (שנמחקו מכתב התביעה ביום 17.2.11) והוצאות אלו לא שולמו. אי תשלום ההוצאות מהווה נסיבה חדשה המצדיקה, ביתר שאת, הגשת בקשה להפקדת ערובה להוצאות (רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון, פורסם בנבו).

לאור כל האמור, לאור נספחי הבקשה, לאור ההליכים עד היום ולאור ההליכים הצפויים, אני מורה לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות הנתבעת/המבקשת, במידה ויפסקו, בסך של 30,000 ₪.

סכום זה יופקד עד ליום 15.9.11- אם לא תופקד הערובה עד למועד זה, תדחה התובענה.

התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪, עד ליום 15.9.11.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"א, 24 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: